יום שני, 15 בפברואר 2016

ראיון עבודה לתפקיד בודק - ראיון ראש צוות - חלק ג'

עד עתה דיברנו על החלק הראשון שהוא נחמד וטוב אבל כפי שהבנתם, החלק השני הוא העיקרי והחשוב ולכן נרחיב עליו את הפוסט הבא.

בחלק השני, מצפים מכם לתת מידע על עצמכם וכמובן שזה מעלה את השאלות: איזה מידע לתת ? איך להציג אותו ? באיזה סדר לספר ? כמה לרדת לפרטים ?


בואו נשחק משחק


כדי לפשט, בואו ננסה להסתכל על החלק הזה כעל סוג של משחק. במשחק זה בדומה למשחקים אחרים, אתם יכולים לצבור ולאבד נקודות.

ניקוד חיובי - אתם קולעים לציפיות של המראיין, עונים נכון לשאלות ויחסית מהר, אתם מגיבים נכון ל"התקלות" של המראיין, אתם מתמודדים נכון עם האתגרים [שאלות קשות,חידות וכדו'] וגם אם אינכם יודעים את התשובה אינכם מאבדים עשתונות ומצליחים להגיב בצורה סבירה.
ניקוד שלילי - אתם משתמשים בתגובות כמו: "לא יודע", "לא זוכר" וכדו', אתם "חופרים" למראיין עם תשובות כאורך הגלות ועם תיאור מסובב ולא לעניין, אתם מתבדחים יותר מדי, לא בטוחים במה שאתם אומרים, מדברים יותר מדי על מה שיש לכם להציע במקום על מה שכבר עשיתם ואתם נתקעים באופן כללי בראיון.

אם תצליחו לצבור נקודות בכמות X זה אומר שעברתם בהצלחה יתרה, לפחות בראשו של המראיין ו-כן. הוא יודע זאת באותו הרגע.
בין חצי X ל-X - המראיין יתלבט כמה עליו להתפשר בדרישות כשההחלטה תהיה תלויה בשאר המועמדים ובלחץ של החברה לגייס.
מתחת ל-חצי X - נכשלתם בוודאות. למרות זאת, מקובל שלא לומר זאת למועמד ישירות בראיון.

איך יודעים כמה זה X ? זה תלוי במראיין ובאופי שלו. יש כאלה שיחרצו את דינכם כבר בדקות הראשונות ואז לא תהיה לכם הזדמנות לצבור נקודות ויש כאלה שיתרשמו רק לאחר כשעה של ראיון.

למה החלוקה לנקודות ? כדי להמחיש שגם אם עשיתם מעשה עם משמעות שלילית זה לא אומר בהכרח שפגעתם בסיכויכם להתקבל ואתם לא צריכים להרגיש נורא - אלא אם כן זה כל מה שהיה לכם להציע. במידה ויש לכם מספיק מעשים חיוביים - אתם תעברו את הראיון בהצלחה.

הציגו את כרטיס הביקור שלכם


לרוב תצטרכו להגיב לשאלה האלמותית: "ספר לי על עצמך". הבחירה כיצד לענות לשאלה זו תלוי בעיקר כיצד תרצו להצטייר בעיני המראיין שלכם.
אם אתם מתראיינים לתפקיד פשוט יחסית, לרוב יספיק "דיקלום" קורות החיים שלו לפי סדר היררכי.
אם התפקיד שלכם משמעותי ואתם מעוניינים להשקיע, יש צורך בייצוג עצמי בולט יותר, כמו למשל להתחיל לתאר את עצמכם בסיפור קצר - החל מפרטים אישיים כמו: מקום בארץ, סטטוס משפחתי, וכו' ועד לפירוט מקצועי כמו: כמה שנים אתם במקצוע, באילו תחומים אתם מתמחים, אילו פרוייקטים ו/או יזמות ניהלתם וכדו.

יש הטוענים שגם כדאי להוסיף תחביבים אישיים או עיסוקים בזמן הפנוי. אני אישית לא ממש בעד. אבל אני יכול לחשוב על מקרים שזה עשוי להצליח.

כמו כרטיס ביקור, כדאי להיות תמציתי ומסקרן. אם תפליגו בסיפורים ותגרמו למראיין לפהק עוד בתחילת הראיון - נכשלתם בייצוג העצמי שלכם. זכרו שזה רק מבוא לשאר הפרטים שיבואו בהמשך.

תיאור קורות החיים


לפני שנתחיל בהסבר איך "להקריא" את קורות החיים - חשוב לי לציין כאן כמה נקודות עקרוניות.

קורות החיים שלכם הם לא מסמך וורד מעופש שכתבתם פעם ועדכנתם רק לפני שליחה לחברות משאבי אנוש. אתם חייבים לקחת אחריות מלאה על המסמך ולהיות בעלי בקיאות גבוהה במה שכתוב בו, גם אם זה אומר לשנן את כל השנים בהם עבדתם בכל עבודה.
אין מצב שתופיע מילה שאין לה כיסוי או שאינכם זוכרים מה היא מציינת. קחו בחשבון שיעברו אתכם שורה שורה וישאלו אתכם על כל נושא למה הכוונה ומה זה אומר.

אז מאיפה להתחיל לספר ? ובכן, השיטה היעילה לרוב במקרים כאלה היא לדבר בתמצות יחסי ולציין שיש על מה להרחיב.
אם למשל, קורות החיים שלכם מתפרסים על פני שני דפים המתארים מעל עשר שנות ניסיון בתחום - תצטרכו לתמצת מאד ולבחור בקפידה את עיקרי הדברים המייצגים אתכם ואת המיומנויות הדרושות למשרה המדוברת, כאשר רוב העניין של המראיין הוא בעיקר ב3-5 השנים האחרונות שלכם.

כאן, חשוב לציין, אתם נדרשים להיות בקשר עין צמוד עם המראיין ולשים לב בקפידה לתגובות שלו.
אם אתם רואים שהמראיין שוקע בעיון בקורות החיים או גרוע מכך מסתכל לצדדים - זה סימן שאיבדתם אותו. עליכם לעצור ולשאול אותו שאלה כלשהי כדי לנסות להבין מה הוא מצפה לשמוע.
מראיין שיוצר אתכם קשר עין ומהנהן או עדיף - מחייך, זה אומר שאתם אומרים לו דברים שהוא מעוניין לשמוע.

מראיינים מסויימים יובילו את הראיון ואחרים ישענו לאחור ויתנו לכם את הבמה - בכל מצב, עליכם לנצל את המצב לטובתכם. במידה והמראיין אינו מנחה אתכם אלא רק מקשיב פאסיבית - התחילו מהעבודה האחרונה שעסקתם בה, בהנחה והיא רלוונטית למשרה וענו על השאלות הבאות:

מי היתה החברה ומה היה המוצר המוביל שלה ?

אין צורך להסביר מי זו מיקרוסופט, צ'קפוינט או גוגל. אבל חברה כמו MRV לא אומרת כלום לאף אחד ולכן המשפט "עבדתי שנתיים בחברת MRV" לא מוסיף לכם נקודות זכות כי זה משפט ריק מתוכן.
"עבדתי שנתיים בחברת MRV שמתמחה בשירותי מיחשוב עבור חברות פיננסיות ומוצר הדגל שלה הוא..."  נשמע הרבה יותר טוב.

באיזו מחלקה או חלק של החברה פעלתם ?

נכון שעבדתם בתור בודק. זה טריביאלי. אבל כדאי לציין כמה צוותים היו במחלקת הבדיקות, באיזה צוות אתם הייתם ומה היה תפקידכם בצוות - הרשמי וגם הלא רשמי.
כגודל החברה, כך עומק הפירוט הנדרש - למשל, בחברות גדולות - לרוב יש חטיבות, מתחתם קבוצות וצוותים.

אילו יוזמות נטלתם ? באילו פרוייקטים לקחתם חלק ? 

שאלה מאד חשובה ולטעמי אחת המרכזיות. כדי למצוא את המועמדים מנצחים המראיין יתן עדיפות לתכונות כמו יוזמה ונטילת אחריות.
כאן המקום לפרט מה עשיתם מבלי לדבר על השגרה היומיומית המשעממת. תארו מקרים בהם קיבלתם פרויקטים מיוחדים, משימות שנטלתם על עצמכם מבלי שהתבקשתם או שהתנדבתם ובאופן כללי דברים בהם התבלטתם מעל השאר.

האם קיבלתם קידום, מינוי כלשהו או תחום אחריות ?

גם אם לא נטלתם יוזמות אבל נתנו לכם תחום אחריות או שביקשתם לקחת אותו, זה יכול להעיד על כך שהינכם ראש גדול ושאפשר לסמוך עליכם. נקודות אלה יכולות לסייע למראיין לקבל תמונה חיובית יותר לגביכם.

איך התמודדתם עם אתגרים ? 

אם למדתם לבד נושאים חדשים, או הצלחתם בזכות עצמכם בנושא מסוים למרות שלא קיבלתם הכשרה רשמית לכך - כדאי לציין זאת.

לסיכום 


כדאי להתכונן מראש לכל ראיון. לעבור שוב על תיאורי השנים, התפקידים והמוצרים שעבדתם עליהם.
משפטים כמו "לא זוכר", "זה היה מזמן" לא צריכים להופיע אצלכם בראיון.
ככל שהראיון שלכם יהיה חלק וככל שמהירות המענה שלכם תגדל - הסיכוי שלכם להשאיר חותם טוב יותר יגדל.
אם התקבלתם או לא - זה כבר תלוי במראיין.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה